"בלי משמעות, החיים הם סוג של מוות" היא הייתה אז בשיא ההצלחה, ואף זכתה לחתום חוזה עם אחת מחברות התקליטים החשובות ביותר של אותה התקופה, שסימנה אותה כזמרת מבטיחה, הביקורות היו מצוינות, רבים ניבאו לה עתיד מזהיר. אבל אז, עמוק עמוק בתוך החיים החילוניים והמושלמים לכאורה בלב תל אביב – מצאה את עצמה טל בריל …
בנתיב שלי גיליתי שאני לא לבד במסלול, שיש מי שמוביל בדרך, מסמן לי סימני דרך, כיוונים ותמרורי אזהרה, מגן מפני מכשולים, כשאני טועה בדרך הוא מוליך אוצי חזרה במסלול לכיוון הנכון. וזה ה', שהוא אבי, שהוא אוהב אותי, שהוא טוב ולא יכול לעשות רע ולא ישנה מהבטחתו… וזה אמיתי !
אני די מתרגשת לחלוק חוויות עם כל קורא, אך מאחר ויש אפשרות לכתוב בעילום שם, נבוכה כבר אינני ואומץ אזרתי לחשיבות העניין. שמי נועה ובמבט לאחור לתוך שנותיי, ודאי אי אפשר לפספס את הזמן והרגע, בו החלה תפנית בחיי, מקום חדש, עידן חדש, תכלית של צבעי זוהר פועמים ברגש באותו זיכרון, כאשר רואה אני בדמיון …
