הרב שמואל דוד מרזל זצ"ל
על הרב מרזל אפשר לספר שעות,
גאון, אומן הנפש ומחנך בחסד
אבל אין כמו לשמוע את המילים שנאמרות לחיים בשביל להבין באמת את המשמעות של המילים היפות שאומרים אחרי מי שנפטר…
זכיתי ללמוד בנתיב בינה כשנה
זה מכתב הפרידה שכתבתי לו שבוע לפני שהתחתנתי
ויעמדו הדברים לעילוי נשמתו …….
לימוד מתוך חוויה
המוטו של מדרשת נתיב בינה בשונה ממדרשות אחרות שהוקמו מאוחר יותר, הינו שילוב לימודי היהדות בתוך המסגרת בה הבת נמצאת, כלומר, המשך לימודי מקצוע חופשי באוניברסיטה או בכל מקום לימודים אחר מחד, ולימודי יהדות כהשלמת ידע מאידך. ניתן לשלב גם לימודים אקסטרניים מחוץ למערכת, וכל זאת בראש פתוח, ובנקודה המסוימת מאד בה כל בת נמצאת בדרכה, יש שמגיעות מלכתחילה עם ידע בסיסי, יש שמגיעות עם ידע מעשי, ויש שמתחילות מבראשית, ולכל אחת ניתן המקום שלה,
לימוד מתוך חוויה
המוטו של מדרשת נתיב בינה בשונה ממדרשות אחרות שהוקמו מאוחר יותר, הינו שילוב לימודי היהדות בתוך המסגרת בה הבת נמצאת, כלומר, המשך לימודי מקצוע חופשי באוניברסיטה או בכל מקום לימודים אחר מחד, ולימודי יהדות כהשלמת ידע מאידך. ניתן לשלב גם לימודים אקסטרניים מחוץ למערכת, וכל זאת בראש פתוח, ובנקודה המסוימת מאד בה כל בת נמצאת בדרכה, יש שמגיעות מלכתחילה עם ידע בסיסי, יש שמגיעות עם ידע מעשי, ויש שמתחילות מבראשית, ולכל אחת ניתן המקום שלה,
היינו באולם ענק במוסקבה.....
"שברתי את כל הגבולות והמסגרות, עשיתי מה שבא לי;יצאתי לבלות, לרקוד, הגשמתי חלומות; הופענו בטלויזיה, בראיונות, בתוכניות, בעיתונות; ומצד שני חוויתי בדידות ואומללות שלא חוויתי מעולם. עם הזמן הבנתי, שמי שעושה מה שבא לו – הוא הכי אומלל. חייתי בהרגשה שאני כל הזמן במלחמה, כאילו אני בגן חיות, אנשים אוכלים אחד את השני, דורכים אחד על השני בשם התאוות שלהם, הכסף והרצון להצליח. הבנתי שאו שאני מתחספסת כמותם ו'לומדת את המשחק' או שאני בורחת מפה. חוויתי ריק, חיים חיצוניים שלא אהבתי. הופענו, הקלטנו דיסק. עשיתי מוזיקה. ובמקביל הרגשתי שזה לא יכול להיות הכל, שהשגרה הזאת טורפת אותי. שכל בוקר אני נצרכת לקום למלחמה שאין לי בשביל מה להילחם אותה. ואז התחלתי באמת לחפש תשובה. שאלתי את עצמי האם יש משמעות לחיים?
מאז 1982
מה בעצם המשמעות של להיות יהודי בארץ אבותינו ונחלתנו? האם הכל מסתכם בלאכול טוב במסעדה, או לבלות עוד לילה בבר? או שמא בלקום לעוד בוקר של לימודי רפואה, הנדסאות, גרפיקה וכיוצא בזה, וסוף כל סוף לחזור הביתה עם מותשות גופנית מלוה ברגש ריקני לרוחנית וצמא נפשית?
כי האדם עץ השדה ?
אין לנו אפשרות להגיע אל העתיד הפרות המתוקים שיוצאים מן העץ הם חיבור ישיר לשורשים לולא זה אין אפשרות קיום לעץ בכלל וגם אם לרגע נידמה לנו שיש אילן מרשים מלא בפירות אלו פרות סרק שכאשר נואכל מהם נגלה שהם חסרי טעם וריח והכול חיצוני , השאלה שעל האדם לשאול עצמו בט"ו בשבט: האם אני מקבל את המזון והמרחב הרוחני לו אני זקוק כדי לצמוח, או שאולי העץ שלי עמוס לעייפה באינפורמציה מיותרת ובחומרנות?