מדרשה ללימודי יהדות, תנ"ך, ומצוות, בראש פתוח.
רקע היסטורי: מדרשת נתיב בינה הינה המדרשה הותיקה, המפורסמת והמצליחה, בה למדו עד היום במשך 32 שנות קיומה למעלה מ-2000 בנות מכל קצות הארץ, ומכל גוני הקשת, והשתלמו מעבר לתחום השכלתם, גם בלימודי יהדות בסיסיים על ידי מיטב המרצים בתחום, בליווי אישי צמוד ומותאם, והכל בראש פתוח, מתוך רצון אישי ובחירה חופשית, מהבנה שכבנות לעם היהודי, העם העתיק ביותר בעולם, זכותן לדעת מעט יותר בענייני יהדות, ממה שלמדו עד כה.
כאמור, המדרשה נוסדה לפני 32 שנה בשנת 1982, על ידי הרב שמואל דוד מרזל [כיום תושב שכונת הר-נוף בירושלים], עם קומץ בנות שרצו לדעת מעט על יהדותם ולגלות את ערכי הנצח של העם היהודי, סגולותיו ומעלותיו, הימים היו אז ימי השפע בתקופת כהונתו השנייה של מנחם בגין ז"ל בראשות הממשלה, פרויקט שיקום השכונות שיסד דוד לוי היה בעיצומו, וכסף נשפך כמים על תענוגות עולם הזה, הקניונים התחילו לצוץ בכל עיר כפטריות אחר הגשם, מכונית לכל פועל הייתה לא רק סיסמת בחירות אלא מציאות קיימת, ודווקא מתוך אותו שפע גשמי חיפשו הבנות, שאך זה עתה סיימו את שירותם הצבאי, ותרמו תרומה משמעותית להגנת העם והמולדת, ואף החלו בלימודי מקצוע, רובד רוחני יותר לחייהם, ושאלו את עצמן, ולפעמים גם את הוריהם ומוריהם יהדות מהי? מה בעצם המשמעות של להיות יהודי בארץ אבותינו ונחלתנו? האם הכל מסתכם בלאכול טוב במסעדה, או לבלות עוד לילה בבר? או שמא בלקום לעוד בוקר של לימודי רפואה, הנדסאות, גרפיקה וכיוצא בזה, וסוף כל סוף לחזור הביתה עם מותשות גופנית מלוה ברגש ריקיני לרוחנית וצמא נפשית?
בקרב הבנים כבר רווחה התופעה של חיפוש רוחני, ואף הוקמו מספר מסגרות לקליטת אותם בחורים, שרצו לדעת יותר, ללמוד ולהתקדם בלימודי יהדות, אך בקרב הבנות עדיין לא הוקמה והתמסדה אף מסגרת שתתן מענה אמיתי, לאותם התלבטויות ולאותן מתלבטות ושואפות, וכטבען של בנות ישראל שביישניות הן, לא היה למי מביניהן, למי לפנות בצורה מסודרת להשלמת החסר הרוחני והנפשי בגילוי האור, אל הוואקום הזה נשאב הרב מרזל שהשמועה על אותן בנות התגנבה לאזניו, ובו במקום החליט אמר ועשה, והחל מיידית בהקמת המפעל הגדול, מדרשת נתיב בינה.
